החזקה, שימוש עצמי וסחר בסמים

מהו ההבדל בין שימוש בסמים לצריכה עצמית לבין סחר בסמים? מהו העונש הצפוי למי שנתפס בעבירת סמים? ומה היא הנחיית היועץ המשפטי בנוגע למי שנתפס בפעם הראשונה משתמש בסמים? על כך במאמר שלפניכם.

החוק אוסר להחזיק, להשתמש או לסחור בסמים. כל כמות של סם וכל סוג של סם [אפילו 'שאכטה' אחת קטנה של מריחואנה] מהווה עבירה פלילית.

עם זאת, ישנו הבדל משמעותי בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית לבין החזקה ושימוש למטרות מסחריות או סחר בסמים, מבחינת חומרת העבירה. הבדל זה הוא אולי האבחנה המרכזית בעבירות סמים – עליה אפרט בהמשך.

איסור החזקה ושימוש

איסור החזקה או שימוש בסמים נמצא בסעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים:

"לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל"

ומהו העונש הצפוי למחזיק או למשתמש בסמים? כך קובע סעיף 9:

"העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם עבר עליהן אגב החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977".

סעיף 9, אפוא, מבחין בין שימוש או החזקה למטרות מסחריות לבין שימוש או החזקה לצריכה עצמית בלבד. עבירת החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית היא עבירה קלה יותר והעונש המקסימלי עליה הוא עד שלש שנות מאסר או קנס בגובה אלפי שקלים, בעוד עבירת החזקה או שימוש למטרות מסחריות חמורה יותר והעונש המקסימלי עליה הוא עד עשרים שנה מאסר או קנס בגובה מיליוני שקלים. [אגב, העונש המקסימלי על החזקה או שימוש למטרות מסחריות זהה לעונש המקסימלי על סחר בסמים, כפי שנראה מיד].

איסור מסחר ותיווך

האיסור לסחור בסמים נמצא בסעיף 13 לחוק:

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

סעיף 14 אוסר אף לתווך עסקאות סמים:

"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13"

העונש על עבירות סחר או תיווך סמים מצוי בסעיף 19א:

"העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ניתן לראות כי החוק סגר את כל הפינות. אסור לסחור, להפיץ, לספק או לתווך בשום צורה, בין עבור תמורה כספית ובין בחינם. משמעות הדבר היא כי כל מי שקשור בצורה כלשהי לשרשרת הפצת הסמים עלול להיות מואשם בעבירה החמורה של סחר בסמים.

משום כך, אם אתה חושב לסדר לחבר'ה סמים [דרך חבר של חבר שמכיר דילר…] – כדאי לך לחשוב שוב. אינו דומה אדם הנתפס על שימוש בסמים לצריכתו העצמית בלבד, לאדם הנתפס מתווך, מוכר או מפיץ סמים. האחרון 'יזכה' ליחס חמור באופן משמעותי.

יחס מקל למי שנתפס על שימוש לצריכה עצמית בפעם הראשונה

למרות שהחוק קובע עונש שלש שנים מאסר למחזיק או משתמש בסמים לצריכה עצמית – בפועל, יש סיכוי שאדם החשוד בכך בפעם הראשונה יצא בלא כלום. זאת על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי ניתן לסגור תיק של אדם הנתפס על שימוש בסמים לצריכה עצמית בפעם הראשונה – מחוסר עניין לציבור.

הנחיה זו מצטרפת למגמה העולה מהפסיקה, לפיה יש להחמיר עם סוחרי סמים ולהקל עם משתמשים לצריכה עצמית בלבד. המלחמה בסמים מתבצעת, אפוא, באמצעות ניתוק שרשרת אספקת הסמים ולא על ידי ענישתו של המשתמש לצריכה עצמית שנתפס בפעם הראשונה.