היקף תביעות רשלנות רפואית בארץ ובעולם

תביעות רשלנות רפואית מיוצגות על ידי עורכי דין המתמחים בדיני נזיקין. רשלנות רפואית היא רק סוג אחד של רשלנות, המוגדרת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. הרשלנות באה לידי ביטוי במתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, עד לגרימת נזק למטופל שלא היה נגרם אלמלא הסטייה. היקף תביעות הרשלנות בארץ ובעולם מצביע על מגמות ברורות של עלייה במספר המקרים העונים על הגדרה זו. אף על פי כן, יש לזכור כי כל מדינה בוחנת בצורה שונה את הנושא של רשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט.

בית המשפט בישראל לדוגמא מבחין בין שלושה סוגים של רשלנות. הסוג הראשון הוא התרשלות בטיפול הרפואי עצמו, בין אם על ידי הרופא המטפל, הצוות המסייע, המוסד הרפואי וכן הלאה. הסוג השני רלוונטי עבור התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת מצד המטופל. במילים פשוטות, רשלנות זו קמה במידה והרופא אינו מסביר למטופל את כל הסיכונים, הסיכויים, אחוזי ההצלחה, תופעות הלוואי וכדומה. לבסוף, בית המשפט בוחן בצורה ייחודית רשלנות הנובעת מפגיעה באוטונומיה של המטופל. רשלנות רפואית היא הדרך הנפוצה לצורך הטלת אחריות לטובת מי שנפגע כתוצאה מטיפול רפואי, אך קיימות גם דרכים נוספות כגון זכות תביעה אוטומטית המקנה פיצוי ללא הוכחה של אשמה, הפרת חובה חקוקה, כליאת שווא לאחר אשפוז כפוי של חולי נפש ועוד.

מגמת עליה במספר התביעות

בארצות הברית לבדה נאמד מספר הנפגעים מטיפול רפואי רשלני בכ-3 מיליון איש בשנה. אמנם לא כל הנפגעים פונים לבית המשפט ויש גם המון מקרים בהם תביעות נדחות על ידי השופטים, אך בעשר השנים שחלפו מאמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת חל גידול עצום של 750% במספר התביעות המוגשות ע"י עורכי דין רשלנות רפואית. מגמה זו קיימת גם במקומות אחרים בעולם, לרבות ישראל. מעבר לכך, משנת 1975 ישנה מגמת עליה של 15% בשנה בגובה הפיצוי הנפסק עבור הניזוק. היקף התשלומים על רשלנות רפואית נשאר אחוז קטן מסך כל ההוצאות של המדינה ומערכת הבריאות, אך יש בכך כדי ללמד על האופן בו היקף התביעות גדל והופך להיות משמעותי.

במדינות סקנדינביה הפרקטיקה מעט שונה, היות ובשבדיה ובפינלנד לדוגמא נהוג להסדיר את התביעות דרך הסדרי הביטוח. הסדרים אלו מכסים נזק ישיר שנגרם לחולה ללא צורך בהפעלת מערכת השיקולים והחוקים של דיני נזיקין. עניין זה משפיע כמובן על גובה הפיצויים, הנמוכים במקרים הללו מהפיצויים הנפסקים בארצות הברית ובאנגליה. לעומת זאת, באיטליה חויבו רופאים עד הדור האחרון בפיצוי המטופלים רק עקב גילוי התרשלות רבתי אך כיום מחייבים בתי המשפט את הרופאים בפיצוי גם בגין רשלנות רגילה.

מה מצב התביעות בישראל?

היקף התשלומים בתביעות רשלנות רפואית מוגבל לכמה עשרות מיליוני ש"ח בשנה. את הקביעה הזו העלתה ועדת קלינג, שהגישה את מסקנותיה לכנסת בחודש אוגוסט 1999. הוועדה קבעה בבירור כי אין בסיס לחשש שגל התביעות נגד רופאים ימשיך לעלות, או לחילופין שסכומי הפיצויים המשולמים כהלכה יעלו בהתאם. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהנתונים המגיעים מבתי המשפט. על פי נתונים אלו, בעשור הראשון של המאה ה-21 היה גידול ניכר בהיקף הפיצויים ששולמו על תביעות רשלנות רפואית. את עיקר התשלומים ניתן למצוא בתביעות הקשורות אל לידת ילד נכה.

לסיכום, היקף התביעות מעלה שאלות מעניינות לגבי האופן בו צריכה מערכת המשפט להתמודד עם רשלנות רפואית. הדבר החשוב הוא לבחון את הפרקטיקה המקובלת ולבדוק את התנלות הגורמים המעורבים.