מזונות ילדים על פי דיני משפחה

חיוב הורים במזונות נעשה בישראל על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. על פי ההנחה הדתית, הורים חייבים בנטל פרנסת ילדיהם עד גיל מסוים ובכפוף להנחיות ברורות. במידה ולהורה אין דת, או לחילופין כאשר ההשתייכות הדתית של ההורה אינה מוכרת בישראל, יוטל החיוב על ההורה מכוח הדין האזרחי. כוח הדין האזרחי תקף גם במקרים בהם בית הדין הדתי החל על ההורה פוטר אותו מצרכי ילדיו.

חישוב מזונות

הנושא הסבוך ביותר בהקשר של מזונות ילדים על פי דיני משפחה הוא חישוב התשלום. עו"ד ליטל יעקובוביץ מפרטת כי ישנם שלושה שלבים עקרוניים שעל פיהם מתבצע החישוב. השלב הראשון הוא חישוב ספציפי של סך כל צרכי הילדים. חישוב זה נקרא "נטל הפרנסה" והוא מלווה את ההורים מיד בתום סיום הליך הגירושין. החישוב השני נעשה לגבי האופן בו צריך נטל הפרנסה להתחלק בין ההורים. זהו חישוב סובייקטיבי יותר, הנשען גם הוא על מקורות הדין הדתי הרלוונטיים לכל מקרה. השלב השלישי הוא חישוב תשלומי העברה בין ההורים, כל עוד הילדים מתגוררים רק אצל אחד מהם ואין הסדרי ראיה – ליטל יעקובוביץ בהסבר על הסדרי ראיה.

ברוב המכריע של המקרים אין צורך במעבר על כל השלבים על מנת לקבוע מזונות ילדים על פי דיני משפחה. ההלכה היהודית קובעת כי כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא תלות בהכנסתו. בתי המשפט מטילים את נטל הפרנסה על האב גם אם הוא גבוה משמעותית מהכנסתו בפועל. מנגד, החוק לתיקון דיני משפחה קובע כי חלוקת נטל פרנסת הילדים היא בשיעור יחסי להכנסות ההורים. הורה שהכנסתו רבה יותר מחויב לתרום יותר לפרנסת הילדים.

מזונות אישה

יש להבחין בין מזונות ילדים לבין מזונות בני זוג. בכל הנוגע אל מזונות המשולמים לאישה, בפועל לא חל הדין הדתי אלא הדין האזרחי. עם זאת, הדין האזרחי אימץ במקרים הללו את הדין הדתי ולכן גם אישה שאיננה זכאית למזונות מכוח הדין האישי יכולה לקבל אותם. בכל מקרה, הגבר חייב במזונות אשתו הנשואה לפי רמת החיים לה היא רגילה ואין חיוב במזונות לאחר הגירושין.