כיצד בוחרים משרד עורכי דין בעידן האינטרנט?

המידע הזמין עבורנו ברשת מקל עלינו לקבל החלטות מושכלות. גם הבחירה במשרד עורכי דין המותאם לצרכינו הופכת למושכלת יותר בעידן האינטרנט, בין אם המדובר במידע אותו פרסם המשרד, ובין אם במידע המתגלה על ידי חיפוש זריז במקורות אחרים.

האם מותר לעורכי דין בישראל לפרסם עצמם באינטרנט?

על משרד עורכי דין חלים כללי אתיקה נוקשים בכל הנוגע לפרסום. עורכי דין בישראל מוגבלים באופן ובצורת הפרסום ברבים, וכפופים לכללים נוקשים של גודל וצורה בפרסום בכלים הקונבנציונאליים, קרי העיתונות הכתובה והמדורים המיועדים לכך. הגבלות אלו מרוככות יותר בנוגע לפרסומים ואזכורים באינטרנט. למשל, מותר לעורכי דין בישראל לפרסם לינק לאתר של משרדם באתר אחר. כמו כן, קיומו של אתר אינטרנט של משרד עורכי דין מאפשר לעורך הדין לפרסם כמות נכבדת של מידע, המותר בפרסום, שלא ניתן לפרסם בעיתונות הכתובה.

באתר האינטרנט שלו רשאי משרד עורכי דין לפרסם פסקי דין והחלטות בהם המשרד "זכה". כמו כן ניתן להשתמש בפלטפורמה של אתר אינטרנט לפרסם מידע על עובדי משרד עורכי דין ותואריהם, וכן לתאר ביתר פירוט את תחומי העיסוק בהם המשרד עוסק. מנגד, החיסרון הוא כי במקרה זה הנחתום מעיד על עיסתו, וניתן לשער כי משרד עורכי דין לא יפרסם מקרים בהם הוא לא נחל הצלחה יתירה.

כיצד בוחרים משרד עורכי דין בעידן האינטרנט?

ניתן להשקיף על המידע העומד לרשותנו, באופן גס, בשני נדבכים: מידע מטעם משרד עורכי דין המפורסם באתר המשרד, ומידע ממקורות חיצוניים.

א. מידע מאתר משרד עורכי דין: בעידן האינטרנט אם כן, "גוגל" הוא כלי ממשי בבחירת משרד עורכי דין. מרבית הסיכויים שבין התוצאות הראשונות יופיע אתר האינטרנט של אותו המשרד. רצוי לעיין בו בקצרה, להכיר את הנפשות הפועלות ולברר האם תחומי העיסוק של המשרד תואמים את צרכינו. רצוי לקרוא את הדברים בחשדנות בריאה, לא רק משום רצונו המובן של כל עסק להאדיר את שמו, בכך אין דינו של משרד עורכי דין שונה, אלא משום שתהיה נטייה להאריך את רשימת תחומי העיסוק.

בעידן של התמקצעות, גם תחום משפטי מסוים יכול להכיל בתוכו תתי-התמחות שדורשות התמחות ספציפית, ורצוי לאתר עורך-דין העוסק בתחום הספציפי הדרוש לנו. למשל, משרד העוסק במקרקעין מסחרי, אפשר ויהיה חסר את המומחיות לעסוק בסוגיה של בית משותף או רישומו; משרד העוסק בדיני אישות ומתמחה בדיני גירושין, יהיה לעיתים חסר את המומחיות הדרושה לטפל בתיק עיזבון.

ב. מידע ממקורות חיצוניים: לאחר שמיצינו את הבירור באמצעות אתר משרד עורכי דין, חשוב לפנות למידע ממקורות אחרים, עליו אין למשרד שליטה של ממש. הכוונה בעיקר לאזכורים בעיתונות ובמאגרי מידע משפטיים של עורכי דין בישראל. גם למידע מן העיתונות יש להתייחס בחשדנות בריאה. מחד גיסא, גם מידע מן העיתונות מקורו פעמים רבות ממשרדי יחסי ציבור, ואין בידיעה משום ערך חדשותי כי אם פרסומי גרידא. מאידך גיסא, גם מידע חדשותי "שלילי" כביכול על משרד עורכי דין, או על לקוח של המשרד, איננו בהכרח מעיד על דופי שנפל במשרד עורכי דין או בעובדיו.

כיצד ניתן לברר אם תבעו בעבר את עורך הדין שלי?

מקור חשוב אחר לפיכך יהיה מאגרים משפטיים. בדרך כלל המדובר במאגרים מקצועיים, ואלו עומדים לרשות עורכי דין בישראל תמורת תשלום. ניתן לאתר בהם פסיקה בהתאם לשמו של עורך הדין שייצג בתיק. כמו כן החלטות ופסקי דין רבים מפורסמים ברבים ומופיעים ברשת במלואם. יש לזכור כי גם הרשות השופטת מפרסמת פסקי דין והחלטות באתר בתי המשפט.

מאגרים משפטיים מקצועיים עומדים לרשות הציבור בספריות השונות של בתי המשפט, ומומלץ לבקר בהן ולנסות לאתר פסקי דין והחלטות שמשרד עורכי דין ייצג בהם צדדים. יצוין כי רצוי לחפש פסקי דין והחלטות בהם משרד עורכי דין הוא גם צד ולא רק מייצג, והמדובר בהליכים שניהל המשרד בענייני שכר טרחה או לחילופין רשלנות מקצועית. יש להתייחס גם להליכים אלו בחשדנות, ותביעות נגד עורכי דין בישראל מוגשות חדשות לבקרים. אין בכך בהכרח כדי להטיל רבב על עורך הדין, אך לעיתים פסק דין סופי וחלוט בהקשר של עורכי דין בישראל או משרד עורכי דין ידבר בעד עצמו ויכיל אמירות קשות ובוטות מצד בית המשפט – או לחילופין דברי שבח וכיבושין. גם זה קורה.

לסיכום ניתן לומר כי היום יותר מפעם, עומד לרשותנו בעידן האינטרנט מידע רב לגבי עורכי דין בישראל ומשרד עורכי דין אותו אנו מעוניינים לבדוק. הקושי הוא לבור את המוץ מן התבן וחשוב להתייחס "בכבדהו וחשדהו" לשלל המידע המופיע ברשת.