התליית הליכים היא עצירה של ההליך הפלילי לאחר השלב של הגשת כתב אישום וטרם מתן גזר דין על ידי בית המשפט. הליך זה ננקט במקרים שבהם לא ניתן באופן פרקטי לקיים את ההליך הפלילי, בעיקר מהטעם שהנאשם עצמו אינו מתייצב למשפט ולא ניתן לאתרו. התליית הליכים מאפשרת לתביעה לעצור את המשפט ולחדשו ככל שבהמשך לכך יאותר הנאשם וניתן יהיה להביאו למשפט.
מה המשמעות של התליית הליכים?
התליית הליכים היא פעולה המבוצעת בהחלטת בית המשפט הדן בכתב אישום המוגש על ידי רשויות התביעה בישראל, על פי בקשת התביעה או ביוזמת בית המשפט. זאת, כאשר ברור לבית המשפט כי לא ניתן להביא את הנאשם מבחינה פיזית להתייצבות במשפטו.
משמעות ההחלטה על התליית הליכים היא עצירה פורמלית של המשפט ללא קביעה שיפוטית באשר לשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם בנוגע למיוחס לו בכתב האישום. התליית הליכים היא חלק ממספר מנגנונים הנקובים בחוק סדר הדין הפלילי ומאפשרים בית המשפט להפסיק את הדיון הפלילי. לצד התליית הליכים, כולל החוק את המנגנונים הבאים:
- עיכוב הליכים
- ביטול כתב אישום בשל טענה מקדמית
- ביטול כתב אישום על ידי התביעה
- ביטול כתב אישום בהסכמה התביעה וההגנה.
באיזה שלב במשפט ניתנת החלטה על התליית הליכים?
מרגע שמוגש כתב אישום לאחד מבתי המשפט במדינת ישראל, מתנהל ההליך על פי הוראות המנויות בחוק סדר הדין הפלילי. ראשיתו של ההליך הוא בהקראת האישום לנאשם, ולאחר מכן ניתנת לנאשם האפשרות להעלות טענות מקדמיות. בהמשך, על הנאשם לתת מענה לאישום וככל שהוא אינו מודה במיוחס לו, על התביעה להביא ראיות להוכחת אשמתו מעבר לכל ספק סביר, ובמידה שתצליח יגזור בית המשפט את דינו.
בכל אחד משלבי ההליך הפלילי, למעט במקרים חריגים, יש צורך עקרוני בהתייצבותו של הנאשם. ככל שהנאשם אינו מאותר, לא ניתן למשל להקריא בפניו את האישום, לקבל את המענה שלו לאישומים ולאפשר לו לחקור בחקירה נגדית את העדים מטעם התביעה. מסיבה זו, במצב שבו ברור כי לא ניתן להביא את הנאשם באופן פיזי לדיונים בעניינו, יחליט בית המשפט, בין מיוזמתו ובין על פי בקשה מצד התביעה, על התליית הליכים.
ניקח למשל את עברייני הסמים ואולי כדוגמא אף את ברוני הסמים המפורסמים בעולם. הם היו מבוקשים לדין פלילי במשך שנים רבות, כשנערך אחריהם מצוד משטרתי עיקש. גם בישראל מבוקשים לדין פלילי בגין חדש לעבירות סמים לא אחת מסתתרים וקשה לאתרם ועל כן מורה בית המשפט על התליית ההליכים עד למועד בו ייתפסו.
אחרי כמה דיונים מבוצעת התליית הליכים?
בדרך כלל, אין די בהיעדרות אחת של הנאשם מדיוניו כדי להגיע למסקנה כי אין מנוס מהתליית ההליכים בעניינו, ובית המשפט נוטה לאפשר לתביעה שהות מסוימת לטובת הבאת הנאשם לדין. בראשיתו של ההליך, ככל שהנאשם אינו מתייצב, מנסה התביעה לזמנו באמצעות מסירה אישית לצד ניסיון איתור טלפוני.
ככל שלנאשם ניתנת הזמנה במסירה אישית לדיון והוא אינו מתייצב, באפשרות בית המשפט לקבוע מועד חדש לדיון ולהורות על מתן צו להבאת הנאשם, המתיר לעצור אותו לצורך הבאתו לדיון. אם הבאת הנאשם לדין אינו צולח בשל קושי באיתור , צפוי בית המשפט להורות על התליית הליכים, אשר ניתנים לחידוש לאחר איתור הנאשם על ידי התביעה ורשויות אכיפת החוק.
מה ההבדל בין עיכוב הליכים להתליית הליכים?
עיכוב הליכים היא פעולה הדומה במידת מה להתליית הליכים, היות שגם במקרה של עיכוב הליכים ההליך נעצר ואינו מתקדם על פי שלבי סדרי הדין. עם זאת, מי שמוסמך לבקש לעכב את ההליכים הוא אך ורק היועץ המשפטי לממשלה, ובית המשפט אינו יכול להורות על עיכוב הליכים מיוזמתו.
העילה לעצירת ההליכים במקרה של עיכוב הליכים היא נסיבות מסוימות הנוגעות לנאשם עצמו ואשר מצדיקות לטעמו של היועץ המשפטי לממשלה להפסיק את ההליך המשפטי בעניינו. בדומה להתליית הליכים, גם במקרה של עיכוב הליכים ניתן להביא לחידוש ההליכים לאחר שעוכבו לאחר שאין עוד נסיבות המצדיקות להימנע מצעידה במסלול ההליך הפלילי כסדרו.
כיצד ניתן לחדש את ההליך לאחר התליית הליכים?
חידוש הליך שהותלה על ידי בית המשפט, ניתן לביצוע בהודעה בכתב מצד התביעה, שלאחריה צפוי ההליך להמשיך מהנקודה בה הופסק. יחד עם זאת, במקרים שבהם חלפה תקופת ההתיישנות על העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום בתקופה שבין ההתליה לרצון לחידוש ההליכים, וזאת בשל התחמקות הנאשם מהדין, על התביעה לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לטובת חידוש ההליך.
סיכום
התליית הליכים במשפט הפלילי הוא המענה של חוק סדר הדין הפלילי למצב שבו אדם העומד בפני כתב אישום מצליח להתחמק מעמידה לדין, חרף ניסיונות של רשויות החוק לאתרו. כך, באפשרות התביעה לפעול באופן ממושך לאיתור הנאשם מבלי לקיים דיונים בעניינו ולחדש את ההליך מיד עם איתורו מהנקודה בה הותלה ההליך.