בתי המשפט הדנים בתביעות רשלנות רפואית, מגיעים להכרעה, על בסיס חוות הדעת הרפואיות המוגשות להם במסגרת התביעה.
במרבית התיקים, מדובר בשתי חוות דעת. האחת, מוגשת מטעם התובע הטוען כי נפגע מטיפול רשלני והשנייה, מוגשת מטעם הנתבע. מטבע הדברים, חוות הדעת סותרות זו את זו ועל כן, על בית המשפט להחליט איזו מהן היא האמינה והנכונה.
בהתאם לכך, יחליט בית המשפט האם לקבל את התביעה או לדחותה.
חוות הדעת הרפואית של התובע, תקבע כי התנהגות הגורם המטפל הייתה רשלנית והיא זו אשר גרמה לנזק, נשוא התביעה. לולא המעשה הרשלני, לא היה נגרם הנזק, כך שמתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק.
המומחה הרפואי הכותב את חוות הדעת עבור התביעה, יציין גם את אחוזי הנכות מהם סובל התובע, כתוצאה מן הפגיעה.
לאחר קבלת חוות הדעת מטעם התביעה, יגיש הנתבע חוות דעת רפואית מטעמו. לרוב, תקבע חוות הדעת כי הנתבע לא התרשל בטיפול שנתן ואף אם תתקבל טענת רשלנות רפואית, אזי לא מתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק, דבר השולל הטלת אחריות על הנתבע.
בחירת המומחה הרפואי
עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית ובעלי ניסיון מקצועי בענף משפטי זה, מכירים היטב את המומחים הרפואיים הכותבים חוות דעת מומחה לבתי המשפט.
משקיבל עורך הדין את התיק לטיפולו, יאסוף בעזרת הלקוח, את כל המסמכים הרפואיים ויעבירם אל מומחה רפואי, לכתיבת חוות דעת.
בכל תחום רפואה, ישנם מספר רופאים הכותבים חוות דעת, כאשר עורך הדין יבחר את המומחה המתאים ביותר, על פי הנסיבות. למשל, ישנה חשיבות לזהות הנתבע או הנתבעת בתיק. היה והנתבעת היא קופת חולים כלשהי, אזי, לא ניתן לפנות למומחה רפואי העובד במסגרת קופת חולים זו אלא יש לפנות למומחים אחרים, העובדים עם קופות חולים שונות.
ישנם מומחים רפואיים אשר צברו מוניטין מקצועי ואמין, במהלך השנים ועל כן, יפנה עורך הדין אליהם, לצורך כתיבת חוות הדעת. לא פעם, מדובר ברופאים עסוקים מאוד ועל כן, יש להמתין מספר חודשים, עד לקבלת חוות הדעת.
המתנה זו ראויה וחשובה, בשל המשקל האדיר של חוות הדעת, בבית המשפט. זו, כאמור, תוביל לקבלת או דחיית התביעה. על כן, כדאי לפנות למומחה הטוב ביותר, לשם כתיבת חוות הדעת, אף אם פירושו של דבר הוא להמתין מעט עם הגשת כתב התביעה.
כיצד כותב המומחה את חוות הדעת?
מן הדברים לעיל, אנו למדים כי ישנה חשיבות רבה לכך כי חוות הדעת תיכתב על ידי מומחה רפואי, אשר דעתו המקצועית נתפסת כמהימנה על ידי בתי המשפט.
כיצד נכתבת למעשה חוות דעת בתיקי רשלנות רפואית? לרשותו של המומחה הרפואי, עומדים שלושה כלים מרכזיים:
- סיפור המקרה : עורך הדין מעביר למומחה הרפואי תקציר של השתלשלות האירועים ואת כל התיעוד הרפואי שנאסף מן המוסדות הרפואיים השונים.
- התיק הרפואי : חוות הדעת בתיקי רשלנות רפואית, מתבססת על המסמכים הרפואיים. באמצעותם, יכתוב המומחה את חוות הדעת, תוך הסבר מעמיק ויסודי והפנייה למסמכים.
- בדיקת התובע הנפגע : במסגרת כתיבת חוות הדעת, יבקש המומחה הרפואי לבדוק את התובע, על מנת להתרשם מפגיעתו וממצבו הרפואי בהווה. לדבר יש חשיבות רבה בקביעת אחוזי הנכות של הנפגע.
חוות דעת מטעם הנתבע
לאחר הגשת כתב התביעה בגין רשלנות רפואית, בצירוף חוות הדעת, יגיש הנתבע את כתב הגנתו, בצירוף חוות דעת רפואית מטעמו.
בתיקים רבים של רשלנות רפואית, תקבע חוות הדעת מטעם הנתבע, כי הטיפול לא היה רשלני וכי הוא עמד בסטנדרט הטיפול המקובל והסביר.
במקרים אחרים, מתבססת ההגנה על נושא הקשר הסיבתי ותנסה להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין הנזק או כי התרחש אירוע המנתק את הקשר הסיבתי.
רשלנות רפואית – מינוי מומחה מטעם בית המשפט
המשימה העומדת בפני בית המשפט, הדן בתביעות רשלנות רפואית, איננה קלה. עליו להחליט מי מבין שתי חוות הדעת הסותרות זו את זו, היא הנכונה ומכאן, לקבל או לדחות את התביעה.
בתיקים רבים של רשלנות רפואית, מתקשה השופט הדן בתיק, להכריע בין שתי חוות הדעת ועל כן, ממנה הוא מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
במצב דברים זה, דעתו של המומחה שמינה בית המשפט, היא זו אשר תכריע את התביעה. בית המשפט יאפשר לצדדים להפנות שאלות אל המומחה הרפואי וכן לחקור אותו בבית המשפט.
תביעות רשלנות רפואית כוללות בדרך כלל, שתי חוות דעת רפואיות. האחת, מוגשת מטעם התביעה והשנייה, מטעם ההגנה. לרשותו של המומחה הרפואי, עומדים המסמכים הרפואיים וכן, יערוך בדיקות רפואיות לנפגע. היה ובית המשפט מתקשה להכריע בין שתי חוות הגעת, ימנה מומחה רפואי מטעם בית המשפט וחוות דעתו, היא זו אשר תכריע.
לסיכום, לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית כנסו לאתרי עורכי דין בישראל ובררו אודות עורך דין מומחה בתחום רשלנות רפואית ולא עורכי דין העוסקים רק בתעבורה או נזיקין.