בשנת 2013 בוצעה רפורמה משמעותית בהליכת פשיטת רגל, שמשמעותה העיקרית היא תחימת ההליכים לזמן קצוב. מה השתנה בדיוק ברפורמה? וכיצד מתבצע הליך פשיטת רגל לאחר הרפורמה? על כך במאמר שלפניכם.
הליכי פשיטת רגל לפני הרפורמה
בעבר, הליכי פשיטת רגל היו מתמשכים שנים ארוכות ולא היה שום זמן מוגדר לסיומם. היית יודע מתי אתה הם מתחילים, אך לא היה לך שום מושג מתי הם מסתיימים.
"ההליך טרם הרפורמה היה ארוך, מסורבל ומרובה התדיינויות משפטיות, אשר רבות מהן טכניות בעיקרן... ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים עובר לרפורמה דחקה, לא פעם, את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, והביאה אותם למצב של ייאוש ואדישות כך שנוצרה פגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ובני משפחותיהם" (מתוך אתר משרד המשפטים)
הרפורמה בהליכי פשיטת רגל
בראשון לספטמבר 2013 עדכן כונס הנכסים הרשמי את גישתו וקבע מתווה מעודכן להליכי פשיטת רגל. המתווה החדש מתאפיין בעיקר בקביעת זמנים ברורים הן לכל הליך והליך בפני עצמו והן למכלול ההליכים.
הרפורמה החדשה קובעת כי הליך פשיטת הרגל כולו יסתיים בזמן של כ-4.5 שנים ממועד צו הכינוס. כמו כן, היא קובעת כי במשך 18 חודשים, ממתן צו הכינוס ועד מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, יגבש הנאמן תכנית פירעון ויגיש אותה לאישור בית המשפט. בית המשפט יכריע האם להכריז על החייב כפושט רגל, ומרגע ההכרזה יינתנו 3 שנים לביצוע התכנית, אשר לאחריהן יקבל החייב 'הפטר' משאר חובותיו.
בנוסף, קובעת הרפורמה כי במידה והחייב ישתף פעולה באופן מלא בגילוי כל נכסיו [ובפרט בגילוי נכסים שהסתיר לפני הליך פשיטת הרגל], הוא יוכל לקבל את ההפטר מוקדם יותר.
משמעות הרפורמה הינה מרחיקת לכת. העובדה כי לכל הליך והליך קצוב זמן מגבירה את המוטיבציה הן אצל החייב, ביודעו מתי הוא יוכל לפתוח דף חדש בחייו, והן אצל הנושים, ביודעם מהו המועד בו יזכו לקבל חלק מהכסף המגיע להם.
"דרך זו של תחימת משך ההליך והבאתו לידי סיום בהפטר בתוך פרק זמן נקוב ומוגדר, תוך מתן תמריץ חיובי לחייב למקסם את הכנסותיו ולסייע באיתור מהיר של רכושו, תביא להגשמת תכליות דיני פשיטת הרגל. יישום הרפורמה בניהול הליך פשיטת הרגל יפתח בפני החייב אופק חיובי ויאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב בחזרה במשק היצרני. כמו כן, תתאפשר חלוקה שוויונית של דיבידנד בין הנושים בתוך פרק זמן סביר, ייחסכו עלויות מיותרות המושתות על המערכת הציבורית והצדדים שתועלתן מוטלת בספק ועיקר המשאבים הציבוריים המוגבלים יופנו לטיפול בתיקים מהותיים ובנקיטת הליכים כנגד חייבים חסרי תום לב" (שם)
תקציר הליכי פשיטת רגל לאחר הרפורמה
להלן תקציר הליכי פשיטת רגל לאחר הרפורמה – החל משלב הגשת הבקשה לפשיטת רגל, ועד לשלב ההפטר:
- חייב המעוניין לפשוט את הרגל יגיש לבית המשפט בקשה לפשיטת רגל.
- עם הבקשה עליו לשלם פיקדון לכונס הרשמי.
- בית המשפט דן בבקשה, והוא מוסמך להורות על צו כינוס נכסי החייב.
- צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, ועוצר את ההליכים שמנהלים הנושים כנגד החייב.
- בשלב זה מוטלות על החייב מספר מגבלות. ביניהן: איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים ואיסור לצאת מגבולות ישראל.
- עם קבלת צו הכינוס, מוטל על הנאמן לגבש תכנית פירעון שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו והכנסתו הפנויים – לאחר ניכוי צרכי ביתו. הזמן המוקצב לכך הוא 18 חודש.
- לאחר מכן, בית המשפט דן האם לאשר את תכנית הפירעון ולהכריז על החייב כפושט רגל.
- במידה והחייב מוכרז כפושט רגל, תכנית הפירעון צריכה להתבצע בתוך 3 שנים.
- לאחר יישום התוכנית, ובמידה ובית המשפט מתרשם כי כל נכסיו של החייב חולקו לנושים ואין טעם בהמשך ההליכים, בית המשפט נותן צו הפטר המוחק את חובותיו של החייב.
שלב ההפטר הוא השלב הסופי, הפוטר את החייב מיתרת חובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.