פסק דין הצהרתי הינו אחד מבני הכלאיים הפחות מוכרים על ידי מי שאינו מגיע מתחום המשפט (למרות שגם בעולם זה ישנם כאלה אשר אינם בקיאים בו) שכן ובניגוד לקונוטציה המוחשית העולה ממשמע המונח "פסק דין", אין המדובר בסעד פיזי או כלכלי אלא רעיוני ומופשט.
פסק דין הצהרתי הוא למעשה כלי הנתון בידי בית המשפט, במסגרתו יכול להצהיר על זכות כלשהי בפני כל לבקשת תובע וכך, לא צריך אותו התובע לשוב ולהוכיח את היותו בעל אותה הזכות שכן פסק דין הצהרתי הינו פסק דין לכל דבר ועניין.
פסד דין הצהרתי – לא מעניק סעד "ביד"
הכוונה היא שבניגוד לרוב התביעות "רגילות", בהן הסעד המבוקש על ידי תובע הינו מתן פיצוי, השבה או תשלום, כאן התובע מבקש מבית המשפט כי יצהיר במסגרת פסק הדין, כי התובע הינו בעל זכות כלשהי, או בעל רכוש כלשהו או כי סיטואציה מסוימת מתקיימת או שלא.
בנוסף ובעוד שבתביעות רגילות, חייב בית המשפט להכריע בין גרסאות ולתת פסק דין לטובת צד אחד, בפסק דין הצהרתי אין הכרעה בין שני צדדים, אלא בית המשפט בוחן האם הצליח התובע להוכיח טענותיו במידת ההוכחה הנדרשת, בכדי שישתכנע להצהיר על התובע כבעל אותה הזכות.
באילו נסיבות יבקש תובע פסד דין הצהרתי
ישנם מצבים וסיטואציות שונות בהן יבקש תובע סעד הצהרתי (ולא אופרטיבי), ברובן יתבקש בית המשפט לבקשת תובע להצהיר כי התובע הינו בעלים במקרקעין מסוימים, או של רכוש מסוים (אך לא רק), כך למשל:
- הצהרה על זכות במקרקעין – תובע יוכיח לבית המשפט על כי הינו הבעלים במקרקעין מסוימים ואם ישתכנע בית המשפט שאכן כך, יעניק פסד דין הצהרתי, אשר יהווה ראיה לבעלות התובע מול כל הרשויות ומשרדי הממשלה.
- הצהרה על זכות ברכוש – באותה פרוצדורה ומידת הוכחה, יראה התובע לבית המשפט כי הוא הבעלים של רכוש מסוים ופסק דין הצהרתי בעניינו אם יינתן, "יתפוס" כלפי כל צד שלישי שיבקש ליטול ממנו את אותו הרכוש, לטעון לבעלות בו או להיטל עליו עיקול.
- הצהרה על לאום או אזרחות של אדם – תובע יציג בפני בית המשפט מסמכים היכולים להעיד על היותו יהודי למשל ועדויות שיתמכו בכך (למשל) ויבקשו כי יתן פסק דין הצהרתי כי אכן הינו יהודי ואם בית המשפט ישתכנע – יוכל התובע להציג למשרד הפנים שיהיה חייב לפעול על פיו.
- הצהרה על בטלות או אי בטלות של הסכם – תובע מבקש מבית המשפט, למשל, להצהיר כי הסכם מכר הינו בטל.
- הצהרה כי אדם ביצע או לא ביצע פעולה כלשהי – למשל רשות שטוענת שאדם אינו זכאי להטבה בדיור שכן הינו בעל זכויות בדירה מסוימת, פה תובע יכול להראות לבית המשפט כי הרשות טועה וכי הוא אינו בעל זכויות ואם תתקבל תביעתו – הרשות תצטרך לפעול כך.
מה יבחן בית המשפט טרם יתן פסק דין הצהרתי?
ראשית, יבחן בית המשפט את תום ליבו, יושרו וניקיון כפיו של התובע את פסק דין ההצהרתי. אם יחשוד בית המשפט כי התובע העומד בפניו אינו ישר וטעמים פסולים הם המניעים אותו לבקש סעד זה , יכול לדחות את התביעה כבר בראשיתה.
למשל, אם יגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה שבפניו הינה רק השלב הראשון טרם יגיש התובע תביעה נוספת אך כספית כנגד הנתבע, יסלק על הסף שכן, אין הצדקה לנהל שתי תביעות בזו אחר זו כנגד הנתבע ועל התובע להגיש תביעה אחת על כל הסעדים (הצהרתי וכספי), גם אם תארך יותר זמן.
בנוסף, יבדוק בית המשפט האם הצליח התובע להוכיח את זכותו הנטענת במסגרת התביעה ברמת ההוכחה הנתונה לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.
פסק דין הצהרתי הינו כלי מצוין, ככל שיודעים כיצד להשתמש בו (ובייחוד כאשר תביעה כזו מתפרשת על זמן קצר יותר ואף האגרה בגינה הינה מופחתת באופן משמעותי) ועל מנת לדעת מלכתחילה בדבר קיומה של האופציה- רצוי לקבל ייעוץ משפטי תחילה.