הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות רפואית

קשר סיבתי יוצר קורלציה בין התנהגות של המזיק לבין הנזק הנגרם לניזוק. על אף שנדמה כי קשה לקבוע קשר מן הסוג הזה, כל תביעות הרשלנות הרפואית נשענות עליו. זהו יסוד חשוב של תביעות רשלנות רפואית והוא מורכב ממספר תכונות בולטות.

המהות של קשר סיבתי היא היכולת לייחס אחריות לנתבע בגין הנזק שנגרם. תובע יכול להוכיח בפני בית המשפט את קיומה של הרשלנות מעבר לכל ספק, אך בהיעדר קשר סיבתי הוא לא יקבל פיצויים. מצד שני, קשר סיבתי בין התנהגותו של הנתבע לבין הנזק שנגרם לתובע לא מהווה עילה לתביעה כל עוד לא מתקיימים יסודות של חובת זהירות והתרשלות.

סיבתיות עובדתית מול סיבתיות משפטית

יש להבחין בין סיבתיות עובדתית לבין סיבתיות משפטית. סיבתיות עובדית מייצגת את הקשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין קרות הנזק, ברצף אירועים כרונולוגי אליו נדרש בית המשפט במהלך ניהול התביעה. סיבתיות זו תלויה בהתרחשות העובדתית ולא ניתן לנתק אותה ממנה. מנגד, סיבתיות משפטית מתייחסת אל הרמה הנורמטיבית של הדיון. היא קובעת האם ראוי לייחס אחריות לרופא בגין הנזק שנגרם למטופל. על אף העובדה שסיבתיות עובדתיות וסיבתיות משפטית עולה לדיון גם בהקשרים אחרים של דיני נזיקין, בתביעות רשלנות רפואית מולסון יש להן חשיבות מיוחדת.

הוכחת הקשר הסיבתי

הקושי העיקרי להוכיח קשר סיבתי עובדתי בא לידי ביטוי כאשר קיים ספק לגבי ייחוס האחריות לנתבע. במידה והמזיק פעל במקביל למספר גורמים נוספים, או כאשר ישנה רשלנות של צוות רפואי שלם, קיימת חובת זהירות אחרת עבור כל אחד מהמעורבים. המשמעות היא קשר סיבתי עובדתי מעורער עד בלתי קיים. עוד יש לציין כי במקרים של רשלנות רפואית המטופל נמצא ממילא במצב של חוסר עירנות, מה שמקשה על ציון הקשר הסיבתי העובדתי בצורה שתתקבל מול בית המשפט. בכל הנוגע אל קשר סיבתי משפטי, בית המשפט בוחן מהי הסיבה המכרעת לנזק ומטרתו לצמצם אחריות משיקולי צדק והיגיון. כאן עולה לדיון מבחן הציפיות, המוגש לבית המשפט על ידי עורך דינו של התובע.