מה הם הסיכונים בהגשת תביעה ייצוגית

הגשת תביעה ייצוגית טומנת בחובה סיכויים כמו גם סיכונים, ויש לקחת בחשבון שבמידה והתביעה נדחית – בית המשפט עשוי לפסוק הוצאות משפט גבוהות כנגדכם. במאמר הנוכחי נסקור פסק דין בו נדחתה תובענה ייצוגית שהוגשה, ונפסקו הוצאות משפט גבוהות במיוחד כנגד התובעים.

פסק הדין אותו נסקור במאמר הוא פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז, בתיק מס': ת"צ 36086-07-11.

למעשה, וזה מה שמייחד את פסק הדין הזה, בראש פסק הדין הופיעו עוד 16 מספרי תיק מלבד מספר התיק שנכתב לעיל. הסיבה היא: התובעים הגישו 17 תביעות ייצוגיות שונות בבתי משפט שונים כנגד 29 נתבעים שונים [!].
בית המשפט איחד את כל הבקשות לתיק אחד, ופסק הדין שאותו נסקור מיד מכריע בכל הבקשות ביחד.

מהות התביעה : הודעות ספאם של הנתבעים

הנושא המשותף ב-17 התביעות: עבירה על החוק המכונה 'חוק הספאם'. הנתבעים הם בעלי אתרי אינטרנט שונים העוסקים בשיווק קופונים למיניהם. הטענה כנגדם הייתה לעבירה על סעיף 30א בחוק הספאם בכך שלא כתבו בכותרת המיילים הפרסומיים ששלחו את המילה 'פרסומת' כמתחייב בחוק.
בנוסף, נטען כנגד חלק מהנתבעים כי עברו על הוראת חוק נוספת [שם] בכך שלא צוינו בהודעה פרטי הקשר של המפרסם.

*נב. למידע בקשר להגשת תביעה ייצוגית קראו במדריך הבא:

השופט עופר גרוסקופף קובע בפסק הדין כי התביעה לוקה בשני פגמים עיקריים:

הפגם הראשון : פיזור התביעות על פני 17 בקשות שונות

אין לדעת בוודאות – כותב השופט – מדוע התובעים ביזרו את התביעה ל17 תביעות שונות, וניתן רק להעלות השערות. ההשערות שהשופט מעלה: 1. התובעים רצו להקשות על הנתבעים ליצור חזית הגנה מאוחדת, ולכן הפרידו את התביעות. 2. התובעים רצו 'לפזר סיכונים' ולהגדיל את הסיכוי לזכות לפחות באחת מהתביעות.

כך או כך, מסכם השופט:

"השיטה בה בחרו המבקשים היא שיטה פסולה, שלא ניתן להכשירה, לא מראש ואף לא בדיעבד. היא פסולה מזווית הראיה של מערכת בתי המשפט, מאחר שהיא עלולה להרבות דיונים כפולים ואף להביא להכרעות סותרות; היא פסולה מזווית הראיה של זכויותיהם הדיוניות של המשיבים, שכן היא מביאה לכפל הוצאות מצידם, ומקשה עליהם שלא לצורך בניהול הגנתם"

הפגם השני : הימנעות מפנייה מוקדמת לנתבעים שיחדלו ממעשיהם

הפגם השני – אליבא דהשופט גרוסקופף – הוא העובדה שהתובעים נמנעו במכוון מלפנות לנתבעים ולבקש שיחדלו ממשלוח הספאם. אמנם לא תמיד אי פנייה מוקדמת מהווה סיבה מספקת כדי לדחות את התביעה, אך בנסיבות המקרה, קובע השופט, הסיבה שלא פנו נעוצה ברצונם לתבוע בהמשך ולהרוויח מכך כסף, ומצטרפת לפגם הראשון:

"עניין לנו במדיניות מכוונת של המבקשים, אשר שמו לעצמם מטרה להקים "פס ייצור" של תובענות ייצוגיות כנגד נתבעים רבים. לצורך הגשמת תוכניתם הצטרפו המבקשים באופן יזום לכל אחד מאתרי הקופונים המובילים בישראל, ומשאספו די ראיות לבסס את תביעתם, מיהרו להגיש את 17 הבקשות, מבלי לעשות כל ניסיון להקדים פניה לתביעה ולו באחת מהן" – לשון השופט.

בית המשפט דוחה את התביעה על הסף ופוסק הוצאות גבוהות במיוחד

מסקנתו של השופט:

"קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית… הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על מנת להצדיק סילוק על הסף של הבקשה…"

סוף דבר, בית המשפט דוחה את התביעה על הסף, ופוסק שעל התובעים לשלם:

א. לכל אחד מהנתבעים שהגיש תשובה לבקשה להכרה בתובענה כייצוגית, או בקשה לדחייה על הסף – הוצאות בסך 5,000 ₪ עבור כל נתבע.
ב. לכל אחד מהנתבעים שבא כוחו התייצב בדיון בבית המשפט – הוצאות בסך של 2,000 ₪ עבור כל נתבע.

חשוב לציין, כי לא בכל מקרה בו תובענה ייצוגית נדחית, בית המשפט יפסוק הוצאות משפט כה גבוהות. פסק הדין שסקרנו במאמר זה הינו יוצא דופן בגובה הוצאות המשפט שנפסקו כנגד התובעים, ונובע באופן ישיר מאופי התנהגותם של התובעים שלקתה בחוסר תום לב.

עם זאת, ניתן ללמוד מפסק הדין כי הגשת תביעה ייצוגית טומנת בחובה סיכונים, ומשום כך לפני שמחליטים להגיש תביעה ייצוגית יש לחשב ולהעריך היטב את סיכויי התביעה.