מה ניתן לעשות מבחינה משפטית כשנתקלים באלימות במשפחה

הקדמה

בישראל מספר חוקים המוקדשים לנושא אלימות במשפחה. העיקריים שבהם הינם: חוק העונשין, החוק למניעת אלימות במשפחה, חוק למניעת הטרדה מאיימת, חוק הנוער (טיפול והשגחה). חוקים אלה נועדו להסדיר את אופן הטיפול במקרים של אלימות במשפחה והתעללות בילדים.

הגדרות

קטין\חסר ישע – מי שהינו בן פחות מ-18 שנים\מי שמפאת מוגבלות אינו מסוגל לדאוג לצרכיו.

אחראי על קטין\חסר ישע – קרוב משפחה (הורה, אח, סבים, דודים, צאצא, גיסים ובני משפחת אומנה) או כל מי שאחראי על סיפוק צרכיו של הקטין או חסר הישע מכוח החלטה שיפוטית, חוזה ועוד.

כיצד מסייע החוק הישראלי להתמודד עם אלימות במשפחה?

בהתמודדות עם אלימות במשפחה או התעללות בילדים, יש לבצע את ההבחנות הבאות:

א. האם האלימות היא פיסית/מינית או נפשית?

ב. האם האלימות היא כלפי בן משפחה בגיר או כלפי קטין?

להלן נבחן את הדרכים להתמודדות בכל אחד מהמקרים המצוינים לעיל.

פעולות ראשוניות להתמודדות עם אלימות במשפחה

א. קבלת "צו הגנה" – בתי המשפט השלום, המשפחה ובתי הדין הדתיים רשאים להעניק "צו הגנה" לקרוב משפחה, לרבות קטין, הסובל מפגיעה ב"שלומו וביטחונו" לפי החוק למניעת אלימות במשפחה וחוק הנוער. במסגרת צו ההגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, רשאים בתי המשפט להורות לבן המשפחה הפוגע לא להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה המותקף או להימצא במרחק מסוים ממנו, להטריד את בן משפחתו בכל דרך או מקום, לפעול בכל דרך למנוע שימוש בנכס המשמש את בן המשפחה. בתי המשפט אף רשאים למי שתקף את קרוב משפחתו למסור את נשקו, להורות לו להשתתף במסגרת שיקומית. בתי המשפט רשאים להורות על פי החוק למניעת אלימות במשפחה על קביעת הסדרים לשמור על שלומו של הנתקף. צו הגנה יינתן לתקופה של עד שלושה חודשים, כאשר ניתן לחדשו עם סיומו.

ב. קבלת "צו הרחקה" – על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת וחוק הנוער. מטרת הוצאת צו הרחקה, בנוסף לצו ההגנה הקבוע בהחוק למניעת אלימות במשפחה הינה מניעת אלימות במשפחה והתעללות בילדים וכן מניעת הטרדה בפרטיותו ובחירותו של אדם. במסגרת צו הרחקה רשאי בית המשפט להורות לאדם להימנע מהפעולות הבאות: הטרדת אדם אחר, לרבות קרוב משפחה, באופן של מעקב, איום, הטרדה אחרת, יצירת קשר כלשהו עם הנפגע, הימצאות במרחק מסוים מהנפגע, החזקת נשק. תוקף צו ההרחקה יהיה לששה חודשים וניתן לחדשו עד שנתיים.

ג. חובת יידוע – חובת יידוע קבועה בחוק למניעת אלימות במשפחה. החוק למניעת אלימות במשפחה מכיל את סעיף 11א, הדן ב"חובת יידוע". סעיף זה מגדיר מיהם בעלי התפקידים, אשר במסגרת תפקידם חלה עליהם חובה ליידע את מי שיש יסוד סביר להניח לגביו כי סובל מאלימות במשפחה או התעללות בילדים, על זכותו לפנות לקבלת עזרה וכן ליידעו בדבר אופן קבלת העזרה. בעלי תפקידים אלו הם: רופא, עו"ס, אחות, שוטר, קרימינולוג קליני, פסיכולוג, עו"ד, איש דת, עוסק פרא-רפואי. במקרה של קטין, חלה חובת דיווח.

ד. חובת דיווח במקרה של עבירות בקטינים – בשונה מחובת היידוע שב החוק למניעת אלימות במשפחה, במקרה של עבירה בקטין או התעללות בילדים קיימת חובת דיווח. אדם או בעל מקצוע כגון רופא, עו"ס, פסיכולוג, או אחראי על קטין, אשר היה לו יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה בקטין\חסר ישע בידי האחראי עליו, על האדם לדווח בהקדם לעו"ס. העונש על אי דיווח כאמור הינו מספר חודשי מאסר.

ה. פעולות הגנה שונות לקטינים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) – לפי חוק זה, רשאי פקיד סעד הסבור שקטין זקוק לטיפול והשגחה, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן החלטה לגבי אופן הטיפול וההשגחה על הקטין, לרבות הוצאת צווי הגנה, הרחקה, בדיקה וטיפול נפשיים, אשפוז, העמדת הקטין בהשגחת פקיד סעד ועוד.

מהי הענישה הקיימת בישראל לגבי אלימות כלפי קטינים והתעללות בילדים?

אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע – סעיף 368 לחוק העונשין דן בעבירות אלימות פיסית ונפשית שנעשו כלפי קטין. לפי חוק העונשין, התוקף קטין או חסר ישע, דינו מאסר לחמש שנים, ואם היה התוקף אחראי על הנתקף, מאסר לשבע שנים. עונשים אלה יוחמרו בשנתיים במידה ולקטין או לחסר הישע נגרמה חבלה חמורה.

התעללות בילדים – סעיף זה בחוק העונשין מפרט גם מקרה של התעללות בילדים וקובע כי אדם המתעלל בקטין או בחסר ישע התעללות גופנית, מינית או נפשית, דינו מאסר שבע שנים, ואם היה אחראי על הקטין, דינו מאסר תשע שנים.

סיכום

המחוקק הישראלי עיגן בחקיקה נרחבת הגנה על בני משפחה הסובלים מאלימות או מהתעללות, ובעיקר שם דגש על הגנה לקטינים. החוק למניעת אלימות במשפחה הוא "חוק הדגל" המוביל את ההגנה לבני משפחה מפני קרוביהם, אך ישנה חקיקה נוספת, משלימה, בדמות חוק הנוער, חוק העונשין, חוק למניעת הטרדה מאיימת.