משפט תעבורה בגין נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא אחת העבירות החמורות בנושאי תעבורה. זו עבירה פלילית שבצידה סנקציות קשות. חומרתה נובעת מהעובדה שנהיגה בשכרות מסכנת לא רק את הנהג עצמו, אלא גם את הסובבים אותו ובוודאות גבוהה תגרום לתאונת דרכים עם נפגעים.

פקודת התעבורה קובעת כי "שיכור" הוא מי שנהג תחת השפעת אלכוהול או סם משכר או מסוכן. בדרך כלל מעורבים בעבירה זו בני אדם נורמטיביים או צעירים לאחר בילוי לילי שבעקבותיו עלו על הרכב בעודים שיכורים, והם אינם מודעים לחומרה הרבה שבה רואה המחוקק את עבירת נהיגה בשכרות שבעקבותיו הם נאלצים להתמודד עם משפט תעבורה שהוא משפט פלילי לכל דבר ועלול להוביל אף למאסר.

מהי עבירת נהיגה בשכרות שבעקבותיה עומדים למשפט תעבורה פלילי?

ישנן שתי דרכים שבאמצעותן ניתן לקבוע כי נעברה עבירת נהיגה בשכרות שתוביל בהכרח למשפט תעבורה:

• מדידת ינשוף – מדידה המסתמכת על מכשיר ושמו ינשוף. כמויות האלכוהול המוגדרות כמצב שכרות מוגדרות בחוק: 240 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אוויר נשוף – כך בקרב נהגים שאינם מועדים, ו- 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף בקרב נהגים חדשים או כאלו שהם מתחת לגיל 24.

בידי המשטרה קיים מכשיר נוסף ששמו "נשיפון" המשמש ככלי לזיהוי אלכוהול לאחר נשיפה לתוכו. הוא אינו מקובל כראיה משפטית ומשמש ככלי לאינדיקציה בלבד.

• ראיות חיצוניות – התנהגות הנהג לאחר עצירתו, ממצאים חזותיים בכלי הרכב כמו בקבוקי אלכוהול ריקים, אופן יציבתו וראיות נוספות שהשוטר העוצר, רואה בהן אינדיקציות ברורות לכך שהנהג נמצא במצב של נהיגה בשכרות. אולם אם הבדיקה של הינשוף לא העלתה ממצאי שכרות, הרי שהראיות החיצוניות לא יהיה בהן כדי לבסס עבירת נהיגה בשכרות ואלו לא יובילו אף למשפט תעבורה.

מהם סדרי הדין במשפט תעבורה שנערך בעקבות ביצוע עבירת נהיגה בשכרות?

בית המשפט המוסמך לדון בעבירות של נהיגה בשכרות הוא בית המשפט לתעבורה שלו סמכות מקומית, היינו במקום ביצוע העבירה או במקום מגוריו של הנאשם במשפט תעבורה.

• משפט תעבורה מתחיל, כבכל משפט פלילי, בהקראת כתב האישום. הנאשם נדרש להשיב לשאלה האם הוא מודה באשמה אם לאו. אם הנאשם מודה באשמה הרי שבית המשפט עובר לגזור את דינו של הנאשם אלא שהוא כפוף לעונשי המינימום הקבועים בחוק.
• אם בחר הנאשם להכחיש את האשמה או לכפור בה, בית המשפט קובע מועד לדיון ההוכחות בתיק הנהיגה בשכרות. כיוון שמשפט תעבורה הוא משפט פלילי, על התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם בנהיגה בשכרות, מעל לכל ספק סביר. כלומר כל ספק המוטל באשמתו של הנאשם, עשוי להביא לזיכויו המלא.
• כבכל משפט פלילי, התביעה מציגה את ראיותיה שנכללו בחומר החקירה ושהועברו לעיונו של עורך דין הנאשם. לאחר סיום פרשת התביעה, מתחילה פרשת ההגנה ובסיומה בית המשפט מכריע, בדרך כלל בתוך כ-60 יום האם הנאשם נמצא אשם אם לאו.
• במנעד העונשים שבית המשפט יכול להטיל על הנאשם אנו מוצאים את האפשרות לפסילת רישיון נהיגה, מאסר בפועל או מאסר על תנאי, עבודות שירות ואפילו חיוב בחינת נהיגה חוזרת. כמובן שהעונש תלוי בחומרת העבירה ואם היו נפגעים, הרי שהסבירות כי יוטל עונש מאסר בפועל, היא גבוהה. יצוין כי עפ"י התיקון משנת 1995 לפקודת התעבורה, העונש על נהיגה בשכרות לא יפחת ממינימום שנתיים פסילה בפועל ואם הנהג הורשע בנהיגה בשכרות בשנה שקדמה לעבירה הנוכחית – 4 שנות פסילת רישיון בפועל.
• תוצאותיו של משפט תעבורה בגין נהיגה בשכרות עומדות לערעור בפני בית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. יש מקרים רבים שבהם הפרקליטות מערערת על העונש שהושת על המורשע בנהיגה בשכרות שכן לדעתה העונש שהושת הוא קל מדי נוכח תוצאות העבירה.

כיצד ניתן להתכונן למשפט תעבורה בגין נהיגה בשכרות?

כיוון שמשפט תעבורה הוא משפט פלילי לכל דבר, הרי שנטל הראיה מונח על כתפי התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם עבר עבירת נהיגה בשכרות.

רוב עבירות נהיגה בשכרות מתבססות על תוצאות מכשיר הינשוף. אם הנאשם מצליח לערער על אמינות התוצאה, הרי שהדרך לזיכוי נפתחת בפניו. חשוב לדעת כי נהג החשוד בנהיגה בשכרות, אינו יכול לסרב לבדיקת ינשוף.

• אם השוטר ערך את בדיקת הינשוף בטרם חלפו 15 דקות מעצירת רכבו של הנאשם, זה יכול לשמש כבסיס לערעור על אמינות המכשיר.
• השוטר חייב לעמוד בהוראות היצרן, בדרישות שהטילה הפסיקה, בהוראות נהלי המשטרה. אם השוטר לא עמד בכל אלו, למשל הדו"ח אינו מפרט את פעולות השוטר, האזהרות שהזהיר השוטר אינן מספקות או שהמכשיר לא כויל לפי הוראות היצרן – כל אלו עשויים להוביל לפסילת הבדיקה.

ובקצרה: משפט תעבורה בגין נהיגה בשכרות מתנהל ככל משפט פלילי אחר: הקראת האישום, תשובת הנאשם, פרשת התביעה וההגנה ופסק הדין. רמת האלכוהול המוגדרת כ"שכרות" נקובה בחוק אולם בתי המשפט מעלים במקצת את הרמה הנדרשת להרשעה בשל סטיות של מכשיר הינשןף. הדרך הטובה ביותר להגיע מוכן למשפט תעבורה, היא לערער על אמינות מכשיר הינשוף, כיולו או פעולות שביצע השוטר שלא עפ"י הנהלים ודרישות הפסיקה.