אחד מן העניינים המצויים על סדר היום של לשכת עורכי הדין הוא מספרם הגדול של עורכי דין בישראל. במהלך השנים האחרונות, חל גידול משמעותי במספר עורכי הדין בארץ כאשר בכל שנה נוספים לערך כ- 3,000 עורכי דין חדשים. במאמר זה ננסה להבין מדוע יש כל כך עורכי דין בארץ ומה זה אומר עלינו? כמו כן, נשאל את השאלה – האם מדובר בבעיה שיש לטפל בה או בנתון סטטיסטי בלבד שאינו צריך להטריד איש.
מבחינה טכנית, נדמה כי ההצפה של עורכי דין בארץ נגרמה בעקבות היוולדן של המכללות השונות אשר נפתחו בשנים האחרונות. קשה לטעון כי העלייה במספרם של עורכי דין בארץ לא הייתה צפויה לאור ייסוד כל כך הרבה מכללות למשפטים.
מבחינה תוכנית, הסיבה לפופולאריות של לימודי משפטים נובעת ככל הנראה מהעדר הבחירה. אין ספק כי לא כל אדם אשר בחר להיות עורך דין, זוהי בחירתו הכנה. במקרים לא מעטים, מדובר למעשה בברירת מחדל לאור ההיצע הדל של מקצועות בעלי עתיד כלכלי מבטיח.
ריבוי עורכי דין – הגורמים
אנו ערים לביקורת הנוקבת אשר נשמעת כלפי פתיחת המכללות למשפטים. לא פעם נטען כי הן הסיבה לכך שיש כל כך הרבה עורכי דין בישראל. מנגד, נשמעת הטענה הלגיטימית כי פתיחת המכללות נבעה מצורך אמיתי של השוק ומן הביקוש הרב שהיה ללימודי משפטים.
האם העובדה כי נפתחו מספר מכללות למשפטים היא המקור לבעיית ההצפה? אין ספק כי פתיחתן של המכללות אפשרה עלייה ניכרת במספרם של עורכי דין בארץ אולם, לא יהיה זה נכון להתעלם מתרומתו של שוק העבודה לעלייה המשמעותית במספרם של עורכי דין.
שוק העבודה הישראלי בנוי בצורה כזו שהוא אינו מאפשר בחירה אמיתית ומגוונת של מקצוע לחיים. ברור לכולנו כי לא כל אדם אשר החליט להיות עורך דין, באמת רצה להיות עורך דין בליבו ובנפשו. בחלק נכבד מן המקרים, מדובר על בחירה הגיונית ורציונאלית שנובעת מהעדר מגוון של אפשרויות.
הצפה של עורכי דין – מה זה אומר עלינו?
יש שיטענו כי ריבוי עורכי דין בישראל מעיד על אזרחות טובה ועל הרצון לשמור על מינהל תקין. אולם, טענה זו איננה מתיישבת עם ריבוי תביעות הרשלנות המקצועית ועם זילות המקצוע ממנה לא ניתן להתעלם. ככל הנראה, הסיבה המרכזית לריבוי עורכי דין בארץ היא תוצאה של מציאות קלוקלת במסגרתה לא קיימות אלטרנטיבות אמיתיות למי שמבקש להתפרנס בכבוד ולהתקדם בסולם השכר.
בעיית ההצפה מעידה על כך כי ראייתה של הכלכלה הישראלית צרה היא ודורשת שינוי בחלוקת המשאבים. רבים טוענים כי אילו היו אפשרויות פרנסה ריאליות אחרות, מספרם של עורכי דין בארץ לא היה רב כל כך.
השלכותיה של בעיית ההצפה
בעיית ההצפה הולידה מספר בעיות קשות למקצוע עריכת הדין. להלן סקירה של המרכזיות שבהן:
1. חוסר מקצועיות – הכמות העצומה של עורכי דין בארץ, גורמת לכך כי פרנסתו של עורך דין מצויה בסכנה. לפיכך, עורכי דין רבים מסכימים לקחת תיקים בתחומים שאינם בקיאים בהם, מה שמוביל כמובן לחוסר מקצועיות משווע.
2. רמת שכר נמוכה – לאור מספרם הגדול של עורכי דין צעירים המקבלים הסמכה מדי שנה, התחרות גדלה ועל כן, רמת השכר ירדה באופן משמעותי. כאשר רמת השכר יורדת, הביצוע המקצועי הינו בהתאם.
3. פגיעה באמון הציבור – לאור השינוי בהתנהגותם של עורכי דין רבים, התרחשה פגיעה משמעותית באמון הציבור כלפי עורכי דין. דבריו של עורך דין ללקוחו אינם נתפסים כיום תמיד כייעוץ מקצועי גרידא לו נשמעים בעיניים עצומות אלא מוטלים בספק ונבדקים היטב.
4. פריצת גבולות אתיים – התחרות הבלתי אפשרית שנוצרה בין משרד עורכי דין אחד למשנהו, יצרה מצב שבו יש עורכי דין המוכנים לעבור על כללי האתיקה בכדי לקבל עבודה. התנהלות שכזו פוגמת ביושרה של המקצוע ובמעמדם של עורכי הדין.
הוסמך עוד עורך דין – מה עושים?
בכל שנה מוסמכים כ -3,000 עורכי דין חדשים לערך. האם לאור הבעיות שגורמת ההצפה, יש לפעול לעצירת הסחף? נדמה כי וויכוח זה נותר ללא צד מנצח. יש הטוענים כי זהו הזמן להחמיר עם מי שמבקש להיות עורך דין ויש הטוענים כי ריבוי עורכי דין בישראל איננו מהווה בעיה.
הפתרונות המוצעים לבעיית ההצפה הם רבים ובין השאר נטען כי יש להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים, לסגור חלק מן המכללות, לשנות את צורתה של בחינת הלשכה בכתב ועוד.
כל אלו הסבורים כי ריבוי עורכי דין אינו מהווה בעיה טוענים כי מדובר בסערה בכוס תה. לטענתם, כוחות השוק מנפים בצורה טבעית כל עורך דין אשר אינו מצליח להשתלב בהצלחה במקצוע.
במאמר זה סקרנו את הסיבות השונות לבעיית ההצפה, ביארנו מהן הבעיות העיקריות שנגרמות לאור ההצפה והבטנו בפתרונות המוצעים
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר