ישנן מדינות המגבילות את תקופת כהונתו של מנהיגיהן – לרוב, בשתי קדנציות. המדינה הבולטת ביותר שמתנהלת כך כיום היא ארה"ב: אדם המכהן כנשיא ארה"ב במשך שתי כהונות רצופות, שהן שמונה שנים, לא יכול להתמודד לכהונה נוספת.
גם בישראל, ראש המדינה הרשמי הוא הנשיא, אך למעשה, תפקידו ייצוגי בלבד ולכן בפועל, האדם שמתייחסים אליו כאל ראש מדינת ישראל הוא ראש הממשלה. כהונת ראש ממשלת ישראל אינה מוגבלת בזמן, אך בשנים האחרונות נשמעות קריאות רבות, מצד חלק מהציבור ומצד חלק מאנשי המערכת הפוליטית בפרט, לחוקק חוק להגבלת כהונה זו. הקריאות לכך התגברו במיוחד לאור כהונתו הארוכה של בנימין נתניהו כרה"מ.
בנובמבר 2021 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק להגבלת כהונת רה"מ לשמונה שנים, כתיקון לחו"י: הממשלה. במאמרי אציין דברים שחשוב לדעת לגבי הצעת חוק זו.
כל עוד התיקון המוצע לא נכנס לתוקף – ההגבלה לא חלה כלל
כאמור, הקריאות להגבלת כהונת רה"מ התגברו לאור כהונתו הארוכה של בנימין נתניהו בתפקיד. ייתכן וזו הסיבה שחלק גדול מתומכי נתניהו מתנגדים להצעת החוק, בטענה שהיא פוגעת בדמוקרטיה – שכן מכיוון שנתניהו כבר כיהן אף יותר משמונה שנים כרה"מ – הוא לא יכול להמשיך ולהתמודד לתפקיד, גם אם רוב הציבור מעוניין שהוא זה שיכהן בו.
ואולם, סעיף 3 להצעת החוק מציע שכל עוד התיקון המוצע לא נכנס לתוקף – הגבלת כהונת רה"מ לא חלה כלל. כלומר, התיקון לא יחול על תקופות כהונתו של אדם כרה"מ בטרם כניסת התיקון לתוקף. מכאן, שלטענת תומכי נתניהו אין שחר – שכן נתניהו כיהן כרה"מ בטרם נכנס התיקון לתוקף (נכון לכתיבת שורות אלה – התיקון טרם נכנס לתוקף), ולכן הוא יכול להמשיך ולהתמודד לראשות הממשלה, כמו כל אזרח ישראלי אחר שמלאו לו 21 וביהמ"ש לא שלל ממנו זכות זו ע"פ חוק.
מה למעשה קובע אם אדם יכול להמשיך ולהתמודד לראשות הממשלה?
ישנו הרושם שהצעת החוק אינה ברורה דיה לציבור. נשאלת השאלה, מה למעשה קובע אם אדם יכול להמשיך ולהתמודד לראשות הממשלה? שאלה זו מכילה בתוכה שאלות נוספות:
- האם כל אדם שכיהן שמונה שנים בסה"כ כרה"מ מנוע מלהמשיך ולהתמודד לתפקיד?
- האם כשמדובר בשמונה שנים לא רצופות ניתן להמשיך ולהתמודד לראשות הממשלה?
- מה באשר למקרים בהם שתי הכהונות הרצופות לא מולאו עד תום ולכן נמשכו פחות משמונה שנים?
ובכן, התיקון המוצע הוא שאדם שכיהן כרה"מ שמונה שנים ברציפות לא יוכל להמשיך ולכהן בתפקיד. תקופה תוגדר כרצופה אם מסיום כהונה אחת ועד לתחילת כהונה אחרת, עברו פחות משלוש שנים. ואולם, כאמור, התיקון לא יחול על תקופת כהונת אדם כרה"מ בטרם כניסת התיקון לתוקף. כלומר, גם מי שכבר כיהן שמונה שנים ברציפות, ואף יותר, כרה"מ, יכול להמשיך ולהתמודד לתפקיד.
לסיכום, הצעת החוק להגבלת כהונת רה"מ, שהיא למעשה תיקון לחו"י: הממשלה, אומרת שאדם שכיהן כרה"מ במשך תקופה רצופה של שמונה שנים, לא יוכל להמשיך ולכהן בתפקיד. תקופה תוגדר כרצופה אם עברו פחות משלוש שנים בין כהונה אחת לאחרת. ואולם, יש להבהיר, שרק מיום כניסת התיקון לתוקף תחושב תקופת הכהונה, כך שגם מי שכבר כיהן שמונה שנים ברציפות, ואף יותר, כרה"מ, יכול להמשיך ולהתמודד לתפקיד.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר