מה שחשוב לדעת על ירושות וצוואות

אחת הפעולות המרכזיות שנעשות לאחר שאדם נפטר, היא חלוקת עזבונו – רכושו, כספו ונכסיו הנייחים. ניתן לחלק את העיזבון בדרכים שונות: על פי החוק – מה שמוכר כ"ירושה", או על פי צוואה – אם הנפטר הותיר אחריו כזו. חלוקה על פי החוק נקבעת בהתאם לתשובה לשאלה אילו קרובי משפחה הותיר אחריו הנפטר.

לעומת זאת, חלוקה על פי צוואה לא בהכרח נקבעת על פי התשובה לשאלה זו: אדם יכול להחליט שלאחר מותו עזבונו יועבר לכל אדם אחר, גם אם יש לו קרובי משפחה שזכאים לרשת אותו על פי החוק. על אף שכתיבת צוואה
מעניקה חופש בחירה מוחלט למצווה ולפיכך מבטיחה לו שלאחר מותו עזבונו יועבר רק לאנשים אותם הוא מציין בצוואתו, יש לציין שרוב האנשים בישראל לא כותבים צוואה, וחלוקת עזבונם נעשית על פי החוק.

המאמר באדיבות הפורטל לירושות וצוואות.

מה ההבדל בין ירושה לבין צוואה?

ירושה היא העברה של עזבון של אדם (נדל"ן, רכוש, כספים) ליורשיו על פי הדין, לאחר מותו. יורשים על פי דין הם בן/בת זוג, ילדים ויתר הצאצאים (נכדים, נינים), באם אין כאלה – הורים ואחים, ובאם אין גם כאלה – סבים וסבתות וצאצאיהם (דודיו ובני דודיו של המוריש).

אם למוריש אין אף קרוב שכזה, עזבונו עובר, בסופו של דבר, למדינה. לעומת זאת, צוואה היא מסמך שהאדם שכותב אותו קובע בעצמו מי יקבל את עזבונו לאחר מותו, ואין כל הכרח שיהיו אלה יורשיו על פי דין. אם אדם מותיר אחריו צוואה, עזבונו יחולק בהתאם לאופן אותו קבע בצוואתו.

מה אדם צריך לעשות על מנת לקבל את שנקבע לגביו בירושה או בצוואה?

אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, יורשיו על פי דין צריכים להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, על היורשים על פיה להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו קיום צוואה.

מה קורה אם נפטר הותיר אחריו חובות? האם הם עוברים בירושה?

מותו של חייב, לא מונע, כמובן, את זכות נושיו, לקבל את המגיע להם. הנושים זכאים לגבות את חובם מתוך העיזבון, והיורשים יקבלו את מה שנותר מהעיזבון לאחר תשלום החובות לנושים.

החוב ישולם לנושים מתוך הכספים והרכוש שקיימים בעיזבון בלבד, גם אם גובה החוב עולה על הסכום שקיים בעיזבון (כולל הרכוש ששייך לעיזבון). כלומר, היורשים לא יהיו חייבים לשלם לנושים את יתרת החוב שעולה על שווי העיזבון.

האם ילדים מאומצים זכאים, על פי דין, לרשת את הוריהם המאמצים?

כן, ילדים מאומצים זכאים לרשת את הוריהם המאמצים בדיוק כמו שילדים שאינם מאומצים זכאים לרשת את הוריהם הביולוגיים. בנוסף, ילדים מאומצים זכאים לרשת גם את שאר קרוביהם המאומצים.

האם ניתן להציב תנאים בצוואה?

כן. אדם יכול, לדוגמא, לקבוע בצוואתו שבנו יקבל את דירתו רק לאחר שיגיע לגיל מסוים. במצב שכזה, כל עוד הבן לא הגיע לגיל אותו ציין המצווה, הוא לא יוכל לקבל את הדירה. עם זאת, לא כל תנאי שנקבע בצוואה מחייב באופן אוטומטי: אם, לדוגמא, קבלת הדירה תותנה בגירושין – סביר להניח שתנאי זה יבוטל על ידי בית המשפט והבן יהיה זכאי לקבל את הדירה גם אם לא יתגרש.

האם צוואה יכולה להינתן בעל פה או שחובה על צוואה להיערך בכתב?

בעיקרון, מסביר עו"ד יונתן סורקין, צוואה חייבת להיערך בכתב ועל המצווה להיות חתום עליה. עם זאת, אם אדם הותיר צוואה בעל פה סמוך למותו בפני עדים, ייתכן ולצוואה שכזו יהיה תוקף.

האם צוואה נשארת תמיד בתוקף?

כן, כל עוד לא נערכה צוואה חדשה יותר. עם זאת, על המצווה "להיות עם אצבע על הדופק" ולשים לב לשינויים שהחיים מכתיבים, כך למשל, אם הוא הסתכסך עם אדם מסוים שנכלל בצוואתו, או לחילופין כלל בצוואתו אדם שבינתיים הלך לעולמו – על אחריותו לשנות את צוואתו.

האם יורשים יכולים לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם?

כן. גם יורשים על פי דין וגם יורשים על פי צוואה, יכולים לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם, כך שכל אחד מהם יקבל מהעיזבון חלק שונה ממה שנקבע על פי דין או ממה שקבע המצווה בצוואתו. ניתן לעשות כן באמצעות הליך המכונה "הסדר ירושה בין יורשים", בטרם ניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, כלומר בטרם היורשים קיבלו את העיזבון.

אם ההסדר מבוצע לאחר קבלת העיזבון, הוא לא נחשב כהסכם בין יורשים, אלא כהסכם "רגיל" בין בעלי רכוש, ולכן הוא אינו פטור ממס.

האם כל יורש על פי דין, או כל אדם שנכלל בצוואה, חייב לקבל את העיזבון?

לא. כל אדם יכול "להסתלק" מעיזבון, כל עוד הוא מגיש, בטרם חלוקת העיזבון, תצהיר כתוב וחתום על ידי עורך דין, לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה. בתצהיר על המבקש לציין את פרטי זהותו, את שיעור הסתלקותו וכן לטובת מי הוא הסתלק.

האם כל צוואה היא כשרה באופן אוטומטי?

לא. ניתן לטעון טענות מסוימות באשר לכשרותה, או ליתר דיוק אי-כשרותה של הצוואה, ואם טענות אלה תתקבלנה, הצוואה תיפסל. לדוגמה, טענה שהמצווה לא הבין את משמעות הצוואה עקב היותו פסול דין, טענה שהצוואה לא ברורה מספיק כדי להבין מיהם היורשים ומה כולל העיזבון, טענה שהמצווה כתב את הצוואה תוך כדי שהופעלו עליו איומים ולחצים, וכן, כאמור, טענה שכוללת תנאים בניגוד לחוק או תנאים שלא ניתן לקיים.

מהו עיזבון ומי זכאי לקבלו?

עיזבונו של אדם הוא כל רכושו, כספיו ונכסיו. אם אותו אדם מותיר אחריו צוואה, עיזבונו עובר, לאחר מותו, בהתאם לאופן אותו קבע בה. אם הוא לא מותיר אחריו צוואה, עזבונו עובר, לאחר מותו, ליורשיו על פי הדין – בן/בת זוגו וצאצאיו, באם אין כאלה – הוריו ואחיו, באם אין גם כאלה – סביו וסבתותיו וצאצאיהם (בני דודיו). אם לאדם אין אף קרוב שכזה, עזבונו עובר, בסופו של דבר, למדינה.

האם אדם שאינו מוגדר כיורש ע"פ דין יכול לקבל חלק מהעיזבון גם אם אין צוואה?

באופן עקרוני – כן, בהנחה והמוריש אמר, לפני מותו, כי הוא אכן מעוניין בכך. פעולה שכזו נקראת "צוואה בעל פה". יש לציין, שצוואה בעל פה תקפה רק אם מצבו הרפואי של המצווה מנע ממנו לעשות צוואה בכל דרך אחרת, וכן אם נאמרה בנוכחות שני עדים.

מה תפקידו של מנהל עיזבון?

במקרים שבהם היורשים לא יכולים לנהל בעצמם את חלוקת העיזבון, מתמנה מנהל עיזבון לעשות כן. למנהל העיזבון תפקידים שונים, כמו לאתר את כל נכסי העיזבון של הנפטר ולבצע בהן פעולות הכרחיות, לשלם את חובות המוריש מהעיזבון וכדומה. בדרך כלל, הנפטר מציין בצוואתו את זהות האדם שהוא רוצה שינהל את עיזבונו, ואם לא ציין זאת – כל היורשים בצוואה צריכים להסכים על זהות מנהל העיזבון.

אם אין צוואה, על כל היורשים ע"פ דין להסכים על זהות זו. אם אין הסכמה מצד היורשים, בית המשפט ימנה מנהל עיזבון.

האם יורשים יכולים להתנגד לכך שאדם מסוים יהיה מנהל העיזבון, גם אם המצווה קבע זאת?

כן. היורשים יכולים לדרוש שאדם אחר יהיה מנהל העיזבון, בעיקר אם יורש מסוים מרגיש שמנהל העיזבון אינו ניטרלי. לחילופין, היורשים יכולים לבטל את מינוי מנהל העיזבון ולא למנות מנהל עיזבון חדש, אם אין הכרח בכך.

האם ניתן לשנות את חלוקת העיזבון?

כן, באמצעות שתי דרכים:

הסדר ירושה בין יורשים: העיזבון מתחלק באופן שונה ממה שנקבע, בין היורשים בלבד. הסדר זה צריך להתבצע בטרם קבלת העיזבון, שכן אם יבוצע לאחר מכן – הוא ייחשב כמו כל הסכם בין בעלי רכוש ויהיה מחויב במס.
הסתלקות יורש מהעיזבון: על אותו יורש להגיש, בטרם חלוקת העיזבון, תצהיר כתוב וחתום על ידי עורך דין, לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט. בתצהיר עליו לציין את פרטי זהותו, את שיעור הסתלקותו מהעיזבון ולטובת מי הסתלק.