מה משקל העומס בבתי החולים ביחס לתביעות רשלנות רפואית
מחקרים ברחבי העולם מצביעים על קשר ישיר בין עומס בבתי חולים לבין הישנות מקרי רשלנות רפואית. אם לוקחים בחשבון את כל התביעות בהן בית המשפט קבע עוולת רשלנות והטיל על רופאים אחריות על נזקים שנגרמו למטופל, מגלים כי בתי חולים עומדים מול דרישות מחמירות בכל הנוגע להתמודדות עם העומס. יחד עם זאת, למקרה של בתי חולים בישראל יש מאפיינים ייחודיים. ראשית, העומס בבתי החולים בארץ גדול יותר מהעומס הקיים ברוב המדינות המתוקנות. בהשוואה לארצות הברית, גרמניה, צרפת, בריטניה ומדינות אחרות באירופה, בתי החולים בישראל מתמודדים עם עומס אדיר ותוך שימוש באמצעים בסיסיים בלבד. שנית, הדין הישראלי לגבי עוולת רשלנות וחובת זהירות שונה מעט מדינים מקבילים ולכן נדרשת התייחסות ספציפית אל נסיבות המקרה.
כיצד מגביר את העומס את הסיכוי לרשלנות?
אין ספק כי העומס בבתי חולים מגביר את הסיכוי לתביעות רשלנות רפואית. העומס מקשה על הרופאים לבצע את פעולתם, מוריד את כמות המטפלים המוקצים לכל צוות ומצמצם את המשאבים העומדים לרשות בית החולים. מלבד העומס במיון ובחדרי האשפוז, גם תהליכי טיפול ארוכים ניחנים לעיתים קרובות ברשימת ממתינים ארוכה. אי גילוי של מחלה בזמן נחשב רשלנות רפואית ובתי המשפט מחמירים עם רופאים שנמצאים אשמים. גם אם חוסר הטיפול או מתן טיפול לא מתאים הם פונקציה של העומס, מבחינת בית המשפט הרופאים צריכים למלא את חובת הזהירות שחלה עליהם.
פעולות המנע של בתי החולים
על מנת להתמודד עם רשלנות רפואיות תוך צמצום העומס נוקטים בתי החולים בפעולות מנע. בין היתר, רופאים ואחיות מקבלים הדרכות לגבי רשלנות רפואית והאופן בו ניתן למנוע אותה. עורכי דין מגיעים אל בתי חולים ומספרים על האספקט המשפטי של הרשלנות הרפואית, אשר לא תמיד עולה בקנה אחד עם ההיבט הרפואי גרידא. בנוסף, משרד הבריאות וגורמים ציבוריים וממשלתיים אחרים נרתמים למען הפחתת העומס בבתי החולים. המטרה היא לשפר את הטיפול וכפועל יוצא מכך גם למנוע רשלנות רפואית ויצירת נזקים הנובעים מעומס.