מהי תביעת הרמת מסך? (מדריך משפטי)

המונח "הרמת מסך", אינו מונח השגור בפי כל ורוב האנשים כלל אינם יודעים מה משמעותו וכי בעצם, המדובר הוא במונח משפטי מהותי בעל השלכות רחבות בכל הקשור להקמת חברה, זהות מקימיה ואופן פעילותה.

האמונה הרווחת הינה כי עצם העובדה שקיימת חברה בע"מ, יש בכך כדי להגן על מקימיה ועל בעלי המניות בה מכל טענה או דרישה אישית כנגדם וכי, לכאורה, הם בעלי חסינות ומוגנים מאחורי החברה.

אך מדוע לכאורה? כי ישנם מקרים (הגם שחריגים), בהם בית המשפט יורה על ייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה והם אלה אשר יצטרכו לתת דין וחשבון לנושי החברה באופן אישי וישיר.

חברה בע"מ – אישיות משפטית נפרדת

אמנם קשה לייחס ל"חברה" אישיות משפטית כאחד האדם, אך כאשר מוקמת חברה אצל רשם החברות, היא בעצם הופכת לגוף נפרד ממקימיה, עם זכויות, חובות והתנהלות משל עצמה ובעלי מניותיה פועלים בנפרד ממנה, כך שבעצם קיים מסך מטאפורי בינם ובין החברה.

הקמת חברה – האם לצורך פעילות עסקית או לצורך "עקיצות" והברחות נכסים?

ברצוננו להאמין, כי רוב החברות מוקמות לצרכי ניהול פעילות עסקית במסגרת החברה, תוך ניצול היתרונות החוקיים בניהול פעילות עסקית באופן זה.

אך למרבה הצער, פעמים רבות עושים בעלי מניות שימוש פסול בחברה ובעובדת היותה גוף משפטי נפרד, אם ממועד הקמתה ממש ואם במהלך פעילותה שכן, העובדה כי כל אחד יכול לפתוח ולסגור חברות כרצונו, יוצרות מלכתחילה אופציה נוחה לשימוש פסול זה.

מה זה אומר "להרים מסך" והיכן נראה פעולה זו?

נושים אשר נפגעו כלכלית מפעילות חברה, אשר ברור כי בעלי המניות בה לקחו חלק פעיל בפגיעה כלכלית זו, יכולים להגיש תביעה כנגד החברה ובעלי מניותיה במסגרתה, יבקשו מבית המשפט "להרים את המסך" מעל החברה ולאפשר לתבוע אישית את בעלי המניות.

במקרים מסוימים מאוד אותם מונה החוק, בית המשפט יכול בעצם לקבל את התביעה ולהרים את אותו מסך המפריד בין החברה לבין בעלי המניות בה ולחייב אותם בחובות החברה כלפי אותם נושים.

באילו מקרים יורה בית המשפט על הרמת מסך?

בבוא בית המשפט לדון בתביעה להרמת מסך, יערוך הוא איזון בין שני שיקולים מהותיים: שיקול המחוקק בהענקת אישיות משפטית נפרדת לחברה (על כל הכרוך בכך), אל מול השיקול שבהגנה על זכויותיהם של אותם נושים להיפרע מהחברה בגין חובותיה כלפיהם.

חשוב להדגיש, כי תביעות להרמת מסך אינן מתקבלות על נקל ויש להוכיחן ברמת הוכחה גבוהה אשר יהיה בה כדי לשכנע את בית המשפט כי סביר לפגוע בעיקרון חשוב אחד, בכדי להגן על עיקרון חשוב אחר ולכן, המקרים בהם יורם המסך הינם מלכתחילה מהווים רשימה סגורה:

1. כאשר בעלי המניות עשו שימוש בחברה ובאישיותה הנפרדת- בכדי להונות או לקפח אדם או נושה של החברה.
2. כאשר בעלי המניות עשו שימוש בחברה ובאישיותה הנפרדת- על מנת ליטול איזשהו סיכון בלתי סביר שפגע בהכרח ביכולת החברה לפרוע חובותיה (כמו התחייבות לתשלומים שמלכתחילה החברה אינה יכולה לעמוד בהם).
3. כאשר בית המשפט התרשם כי צודק וסביר בנסיבות העניין להרים את המסך מעל החברה – כמו במקרה בו נראה בבירור כי בוצעה תרמית או הונאה על ידי בעלי המניות.

חבל, כי השימוש לרעה שעושים בעלי מניות רבים בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, אינו מצדיק לפחות הכנסת מקרים נוספים לאותה רשימה סגורה ולו על מנת להרתיע בעלי מניות אשר מלכתחילה יעשו שימוש בעיקרון זה בכדי לעקוץ נושים.