חלוקת הירושה על פי דין תורה

במדינת ישראל כמדינת יהודית ודמוקרטית קיים קשר הדוק לחלקה היהודי של המדינה מבחינה תרבותית ורעיונית במרחבי חיים מגוונים ורבים. אחד מהמרחבים שבהם קיים ביטוי ניכר לכך הוא במרחב המשפטי. בתפיסה המשפטית המקובלת כאשר קיים תחום שחסרה בו הכרעה מבחינת פסיקה וחקיקה פונים למרחב של המשפט העברי בכדי לקבל את המענה או למצוא הנחיות ותפיסות שעשויות לשפוך אור על הסוגיה העמומה.

גם בבואנו לדין בתחום הירושות והצוואות קיימת תפיסה בנושא המיוסדת על המשפט העברי ועל הדין התורני. אולם, בתחום זה ההכרעה נעשית באופן שונה ואינה מתבססת על הקבוע והנהוג בדין התורה.

הבדלים בחלוקת הירושה בין הדין הרגיל לדין התורה

ביחס לאופן שבו ראוי ונכון לחלק ירושה קיימים מספר הבדלים בין תפיסת המשפט העברי ולבין התפיסה הנהוגה והמקובלת.

• לפי הדין הרגיל – כל צאצא של המוריש, ללא הבחנה בין גברים לנשים, מחולקת בצורה שוויונית.
• לפי דין התורה – זכאיים רק הגברים לרשת בעוד שהנשים לא מקבלות זכאות לכך, בין אם מדובר באחד מהוריהן ובין אם מדובר בבן זוגן.

חלוקת הירושה לפי דין התורה

בהלכה היהודית מעמד האישה הינו מעמד מיוחד ושונה בתפיסתו מזה המקובל בימינו בחברה ליברלית חילונית. האישה פטורה מחלק ניכר מהמצוות אך במקביל גם אינה זכאית להחזיק רכוש באופן עצמאי. ברוב התרחישים המבוססים על דין התורה האישה תהיה תחת חסות אביה לפני נישואיה ולאחריהם תעבור להיות תחת חסותו של בעלה. לתפיסה הזו קיימת השפעה גם על תפיסת דין התורה לחלוקת הירושה.

לפי הכרעת דין התורה כאשר אדם נפטר ירשו אותו רק בניו הזכרים. אולם, באם מדובר באדם שהיו לו רק בנות הן יוכלו לרשת אותו ואת נכסיו. אם מדובר באדם שיש לו נכדים אך ילדיו אינם בין החיים- יוריש לנכדיו הבנים ואם יש רק בנות, לנכדותיו. אם אין למוריש צאצאים תעבור הירושה לאביו. במצב שבו המוריש יתום וללא צאצאים ירשו אותו אחיו, אם יש לו רק אחיות הן ירשו אותו.

כלומר, לפי תפיסה זו נשים אינן יורשות את בעליהן ובמקרים חריגים בלבד ירשו את אביהן או אחיהן. אך בכדי להבטיח את ביטחונן הכלכלי של אלמנות הן יקבלו את זכויותיהן על ידי קבלת שווי שטר הכתובה וכן מדור ומזונות.

המצב הנהוג כיום בישראל

על אף הקשר ההדוק הקיים בין היהדות לבין אופייה של מדינת ישראל, הדין הנהוג כיום בנושא ירושות וצוואות אינו כפוף לדין התורה אלא תואם את חוק הירושה. בחוק זה כאמור לא קיימת הבחנה מגדרית בשום צורה- לא ביחס לירושת אב, סב או אח ובוודא שלא ביחס לירושתו של בן הזוג או הבעל. החוק בישראל מציב את הנשים במקום הזהה לזה של הגברים בעניין הירושה.